אברהם הוא אחת הדמויות החשובות והנערצות ביותר בתנ"ך, הידוע באמונתו הבלתי מעורערת באלוהים ובמסעו יוצא הדופן בחיים. הוא נחשב לאבי העם היהודי וכל הדתות המונותאיסטיות.
אברהם, שנקרא במקור אברם, נולד באור, עיר במסופוטמיה, בסביבות 2,000 לפני הספירה. כאשר אברם יהיה בן 75, אלוהים קורא לו לעזוב את מולדתו, לעזוב את כל מה שהוא יודע מאחור ולנסוע לארץ חדשה שאלוהים יראה לו. אברהם מציית ללא עוררין, לוקח עמו את שרי אשתו ואת אחיינו לוט ויוצא לארץ כנען.
לאורך מסעותיו מתמודד אברם עם אתגרים ומכשולים רבים. בארץ כנען, אברם ומשפחתו נתקלים ברעב, סכסוכים ומלחמות, אך אברם מפרנס באומץ את משפחתו, פותר סכסוכים וקרבות עם מלכים, כאשר אמונתו באלוהים נשארת איתנה והוא רוכש עושר רב. הקב"ה מבטיח לאברם להרבות בו והארץ תהיה נחלת צאצאיו לנצח.
למרות הבטחתו של אלוהים שאברם יהיה אביהם של עמים רבים, שרי עקרה, ובני הזוג נותרים חשוכי ילדים במשך שנים רבות. אברם נשאר נאמן וסבלני, ובוטח שאלוהים יקיים את הבטחתו בזמנו. אף על פי כן, כאשר אברם שואל את אלוהים מי יירש אותו, בהתחשב בכך שהוא חשוך ילדים, אלוהים מורה לו להתכונן לכרות עמו ברית, הברית בין החלקים, שאברם עושה.
עם זאת, שרי נותרת חשוכת ילדים, ומתוך אמונה שבזקנתה לא תוכל עוד להביא ילדים לעולם, היא מבקשת מבעלה להינשא להגר המצרית מעשה ידה. אברם שומע את קולה, ואכן, כשאברהם בן 86, הגר יולדת את בנו, ישמעאל.
כאשר אברם בן 99, אלוהים מופיע בפניו שוב, וחוזר על בריתם. אלוהים משנה את שמותיהם של אברם ושרי, והופך אותו לאברהם, כלומר "אב לגויים רבים", ושרי הופכת לשרה. לאחר שהבטיח שוב לאברהם שזרעו יהיה פורה ביותר, ושארץ כנען היא נחלתם הנצחית, אלוהים מורה לו למול את עצמו ואת כל צאצאיו הזכרים אחריו. יתר על כן, אלוהים מבטיח לאברהם שבאמצעות שרה, שהיא כבר בת 90, תתקיים בריתו.
יום אחד, כשאברהם יושב מחוץ לאוהלו, הוא רואה שלושה אנשים מתקרבים אליו. מכיוון שאינו מזהה אותם כשליחים השמימיים שהם, הוא רץ לברך אותם ומזמין אותם לנוח באוהלו.
לאחר מכן אברהם מכין לאורחיו ארוחה הכוללת לחם, בשר וחלב. בזמן שהם אוכלים, המלאכים שואלים על שרה, ואברהם עונה שהיא נמצאת בתוך האוהל. אחד המלאכים אומר לאברהם שהוא יחזור בעוד שנה ועד אז שרה תלד בן.
שרה, שמקשיבה מתוך האוהל, שומעת את זה וצוחקת לעצמה כי היא לא חושבת שזה אפשרי. אבל המלאך שומע אותה ואומר לאברהם: "למה צחקה שרה ואמרה: באמת יהיה לי ילד, עכשיו כשאני זקן?". לאחר מכן המלאך חוזר על הנבואה ואומר, "האם יש משהו בלתי אפשרי עבור אלוהים? אני בוודאי אחזור אליך בערך בזמן הזה בשנה הבאה, ולשרה אשתך יהיה בן".
לאחר שהם מסיימים לאכול, שלושת המלאכים קמים ומתחילים ללכת לכיוון סדום ועמורה, שהן שתי ערים שאלוהים מתכנן להשמיד בגלל רשעותם. אברהם הולך איתם זמן מה, והקב"ה מגלה לאברהם שהוא הולך להחריב את הערים. אברהם מתחנן לאלוהים שלא יחריב את הערים.
המלאכים ממשיכים במסעם לסדום ועמורה, שם הם פוגשים את לוט, אחיינו של אברהם, המתגורר בסדום. המלאכים מזהירים את לוט לעזוב את העיר לפני שתיחרב, ולוט ומשפחתו בורחים למקום מבטחים.
בסופו של דבר, אלוהים אכן משמיד את הערים, אך הוא חס על לוט ומשפחתו. סיפורם של אברהם ושלושת המלאכים נתפס לעתים קרובות כדוגמה לחשיבות הכנסת האורחים, הנדיבות והאמונה בהבטחות האל.
שרה, בינתיים, אכן נכנסת להריון ויולדת בן שנה לאחר מכן. אברהם ושרה קוראים לילד יצחק, כי "אלוהים עשה לי צחוק (יצחק בעברית).
אחד האירועים המשמעותיים ביותר בחייו של אברהם, ועבור הדת כולה, מגיע שנים לאחר מכן, כאשר אלוהים מופיע שוב בפני אברהם ומבקש ממנו להקריב את בנו יצחק כקורבן שרוף, מבחן לאמונתו. למרות הציווי ההרסני, אברהם מציית ללא היסוס. הוא קם מוקדם, לוקח איתו שני עבדים ואת יצחק, והולך על פי ציווי ה' לראש ההר, למקום "אראך".
אברהם מזהה את המקום, משאיר אחריו את חמורו ומשרתיו, וממשיך עם יצחק. בעודם מכינים את המנחה, שואל יצחק את אביו: "הנה, האש והעץ, אך היכן האיל לקורבן שרוף?" אברהם משיב: "אלוהים יפרנס שה, בני".
סיפורו של אברהם הוא ללא תחרות בנושאים של אמונה, ציות, הבטחה, תקווה, טרגדיה ודרמה. לא לחינם אברהם הוא "אבי העמים", שכן בפסוקי התנ"ך אנו מכירים באדם בעל כבוד, נאמנות, הכנסת אורחים ומסירות. היהדות, המוכרת בכל המסורות, רואה באברהם אבינו האולטימטיבי, היהודי הראשון, זה ששמע את קריאתו של אלוהים והחל את מסעה של האנושות לקראתו. ואכן, הוא הפגין אמון בלתי מעורער באלוהים, ואלוהים בתורו קיים את הבטחותיו להרבות את צאצאיו ככוכבים בשמיים.