מילה בעברית: קוה (קוה – תקווה, לצפות). לא המתנה פסיבית, אלא ציפייה סבלנית ועמידה—המושרשת באמונה.
בסיום המסע הזה, הפסוק חוזר: "תקווה"—זה לוקח זמן, ודורש גם עוצמה וגם רכות. ספורנו מפרש את הפסוק כדיאלוג פנימי: אתה בונה אומץ על ידי דיבור של תקווה אל לבך, שוב ושוב.
הדליקו נר או הביטו באור הטבעי שסביבכם. באילו דרכים תוכלו להביא עוד קצת תקווה, לעצמכם או לאחרים, לשבוע הקרוב?
הרהור: מה נותן ללבך "עוז" מול חוסר ודאות?
