סיפורו של יוסף הוא סיפור התבגרות, תיאור דרמטי של כישלונות והצלחות, של תקוות וחלומות. דרכו מנער צעיר לשליט רב עוצמה ונדיב מעוררת השראה עד עצם היום הזה, ואמונתו הנחושה משמשת דוגמה לסיבולת.
יוסף נולד האחד עשר מבין שנים עשר בניו של יעקב, אך הוא הראשון מבין אשתו האהובה ביותר של יעקב, רחל. אחותה של רחל, אשתו הראשונה של יעקב, לאה, יולדת לו ילדים, ואילו רחל נותרת עקרה במשך שנים. כשהיא נעשית קנאית ומיואשת, רחל מפצירה ביעקב ללדת אותה, פן תמות. יעקב זועם עליה, ולכן רחל מבקשת מיעקב להתחתן עם המשרתת שלה, בלהה, כדי שתוכל ללדת לו ילדים במקומה. בלהה יולדת שני בנים, וכך גם זילפה, המשרתת של לאה. רק לאחר שיעקב אב לעשרה בנים ובת אחת, רחל נכנסת סוף סוף להריון.
אכן, רחל יולדת בן נוסף, בנימין, אך היא מתה במהלך הלידה בבית לחם, שם היא קבורה. יוסף גדל להיות בנו המועדף של יעקב, ויעקב מכין לו מעיל ייחודי בצבעים רבים. מעמדו המיוחד, לעומת זאת, מעורר קנאה ובוז מצד אחיו. הדבר מתעצם כאשר יוסף מספר לאחיו על שני חלומות שחלם.
יום אחד, יעקב שולח את יוסף ממקום מגוריהם בחברון כדי לבדוק את שלומם של אחיו שלקחו את הצאן למרעה בשכם. כאשר אדם מוצא את יוסף משוטט בשדות, הוא שואל אותו מה הוא מחפש? יוסף אומר שהוא מחפש את אחיו והאיש אומר לו שהם עברו צפונה יותר לדותן. יוסף ממשיך במסעו ומוצא אותם, אך הם מזהים אותו מרחוק ונבהלים. "תראה, החולם מגיע", הם אומרים, וזוממים להרוג אותו. ראובן, הבן הבכור, משכנע אותם לזרוק אותו לבור, מתוך כוונה להציל אותו מאוחר יותר. כאשר יוסף מגיע אליהם, הם מפשיטים אותו ממעילו בצבעים רבים ומשליכים אותו לבור. כשהם מתיישבים לשבור לחם, הם רואים שיירה של ישמעאלים חולפת על פניהם בדרכם דרומה למצרים. יהודה אומר לאחיו: "מה הרווח שאנו מרוויחים מהריגתו והסתרת דמו? בואו נמכור אותו לישמעאלים". האחים מסכימים, והם מוכרים את יוסף תמורת 20 מטבעות כסף, וכשראובן חוזר מאוחר יותר לבור הריק הוא הרוס. "הילד כבר לא! באשר לי, לאן אלך?" האחים שוחטים עז, מורחים את מעילו של יוסף בדמו וחוזרים ליעקב אביהם.
בינתיים, במצרים, יוסף נמכר לפוטיפר, קצין פרעה. אלוהים נמצא עם יוסף, והוא מצליח בכל מה שהוא עושה. הדבר אינו נעלם מעיניו של פוטיפר הממנה אותו לפקח על כל רכושו, והודות לנוכחותו של יוסף, אלוהים מברך את עסקיו של פוטיפר. עם זאת, אשת פוטיפר מניחה עין על הילד ההוגן, ומנסה לפתות אותו. יוסף מסרב, מתוך נאמנות לאדונו ולאלוהיו. לאחר התקדמויות וסירובים מתמשכים, יום אחד השניים מוצאים את עצמם לבד בבית. אשת פוטיפר מתחילה להפשיט את יוסף ממעילו, אך יוסף בורח. כשהיא מחזיקה את מעילו בידיה, היא רצה החוצה בהיסטריה וטוענת שיוסף הוא זה שניסה לפתות אותה. כאשר פוטיפר שומע על כך, הוא זועם ומשליך את יוסף לכלא.
אך גם שם מבחינים בחריצותו ובהשגחתו של יוסף, והטיפול באסירים מופקד לאחריותו. שנים חולפות עד ששני אסירים חדשים מוכנסים למחלקתו של יוסף: המשרת הראשי של פרעה והאופה הראשי נכלאים על פגיעה בשליט מצרים. יוסף מופקד לדאוג להם. יום אחד הוא שם לב ששניהם עצובים. כשהוא שואל מדוע, כל אחד מהם אומר לו שהוא חלם חלום ואינו יודע את משמעותו.
רק שנתיים לאחר ששב משרתו הראשי של פרעה הוא נזכר ביכולתו של יוסף לפרש חלומות. פרעה עצמו חולם שני חלומות ומחפש נואשות מישהו שיגיד לו את משמעותם. לאחר שכל הקוסמים שלו לא מצליחים לספק אותו בפרשנויות מתאימות, המשרת מספר לו על החוויה שלו עם הילד העברי בכלא. פרעה שולח מיד את יוסף, אשר מנוקה ומובא אליו.
יוסף אומר לפרעה למנות מישהו שיאסוף חמישית מהיבול בשבע שנות השפע וישמור אותו כדי לספק למצרים בשבע שנות הרעב שלאחר מכן. פרעה כל כך מתרשם מיוסף שהוא ממנה אותו למשנה למלך של כל מצרים, רק בכפוף לפרעה עצמו. יוסף, כיום בן 30, מובל דרך מצרים כדי לחגוג את מינויו. יוסף יוצא לעבודה, ממסה את היבול ומאחסן אותו בשנים שבהן יש שפע. הוא מתחתן ומוליד שני בנים, מנשה ואפרים. וכאשר שבע השנים הקודמות מגיעות לסיומן, הרעב אכן מתגלגל על פני כדור הארץ כולו. רק מצרים הייתה מוכנה לכך, ומכל שאר הארצות, כולל ארץ כנען, שבה מתגוררת משפחתו של יוסף, פונים רעבים למצרים כדי לקבל מזון.
יעקב שולח את אחיו של יוסף למצרים לקנות אוכל, אך הוא משאיר את בנו הצעיר, בנימין, בבית, מחשש שיקרה לו משהו. כשהם באים לפני יוסף, הם לא מזהים אותו, אבל הוא כן. כשהם משתחווים לפניו, יוסף נזכר בחלומותיו ומגשים אותם. הוא מחליט לבחון את אחיו, ומאשים אותם שהם מרגלים. כאשר הם מכחישים בתוקף, הוא דורש מהם להוכיח את כנותם על ידי שיבת כנען ולהביא אליו את אחיהם הצעיר. כאשר הם עושים זאת, יוסף מרמה אותם עוד יותר: הוא נותן להם אוכל, אך הוא מורה לעבדיו להחביא את אחד הגביעים היקרים שלו בשק של בנימין. כשהאחים יוצאים לחזור לארץ כנען, אנשיו של יוסף רודפים אחריהם ומוצאים את הגביע. הם מוחזרים למצרים, ויוסף אומר להם שבנימין יישאר שבוי שלו, בעוד שאר האחים ייצאו לחופשי. כאשר יהודה קם ומפציר ביוסף לשחרר את בנימין ושהוא יתפוס את מקומו, יוסף מגלה לבסוף את זהותו האמיתית.
יוסף סולח לאחיו, וכל המשפחה יורדת למצרים שם הוא מטפל בהם. כאשר יעקב ויוסף מתאחדים, "הם נופלים זה על צווארו של זה ובוכים, ובוכים עוד". יוסף חי עד גיל 110 ונקבר במצרים. צאצאיו, בני ישראל, משתעבדים בסופו של דבר במצרים ומובלים לחירות על ידי משה כמה מאות שנים מאוחר יותר.
יוסף הוא סמל החולם. תקוות נעוריו מתגשמות למרות מסע ארוך ומפרך. אמונתו בה' מקיימת את יוסף דרך קשייו ומאפשרת לו להחזיק מעמד, למצוא מחילה ולהגיע לגדולה.