הקדמה: בשבוע שעבר, בפרשת ויחי, סיימנו את ספר בראשית עם פטירת יעקב ויוסף. משפחת יעקב, שבעים נפש בסך הכול, התיישבה במצרים ונהנתה מתקופה של שפע וחסד בזכות מעמדו הגבוה של יוסף. לפני מותו, השביע יוסף את אחיו לקחת את עצמותיו איתם כשיגאל אותם אלוהים. כך נסללה הדרך לפרק הבא בסיפור בני ישראל, כאשר עידן חדש מתחיל במצרים.
הפרשה בקצרה: פרשת השבוע, שמות, נפתחת ברשימת בני יעקב שירדו עמו למצרים. כל אותו הדור נפטר, אך צאצאיהם מתרבים וממלאים את הארץ. קם פרעה חדש שאינו מכיר את יוסף. הוא חושש מהתרבות בני ישראל שמא יצטרפו לאויבי מצרים במלחמה. כדי לשלוט בהם, הוא משעבד את בני ישראל בעבודות פרך בבניית ערי פיתום ורעמסס. למרות הדיכוי, בני ישראל ממשיכים להתרבות.
פרעה מצווה על המיילדות העבריות, שפרה ופועה, להמית כל בן עברי שנולד, אך הן יראות אלוהים ומאפשרות לבנים לחיות. כשפרעה שואל אותן, הן מסבירות שנשות העברים יולדות לפני שהמיילדות מגיעות. אלוהים גומל למיילדות ומקים להן בתים. אז מצווה פרעה את עמו להשליך כל בן עברי ליאור, אך להשאיר את הבנות בחיים.
איש משבט לוי נושא אישה לויה, ונולד להם בן. אמו רואה כי הוא מיוחד ומסתירה אותו שלושה חודשים. כשהיא כבר לא יכולה להסתירו, היא שמה אותו בתיבה בין קני הסוף על שפת היאור. אחותו עומדת מרחוק לראות מה יעלה בגורלו. בת פרעה יורדת לרחוץ ביאור, רואה את התיבה, שולחת את שפחתה להביא אותה. היא פותחת, רואה את התינוק הבוכה ומרחמת עליו, ומבינה שהוא ילד עברי. אחותו מציעה לקרוא למינקת עבריה, ומביאה את אמו של התינוק שתניק אותו. כשהילד גדל, מביאים אותו לבת פרעה, והיא קוראת לו משה, כי "מן המים משיתיהו".
כשמשה גדל, הוא יוצא אל אחיו ורואה את סבלם. הוא רואה מצרי מכה איש עברי, מביט סביב, הורג את המצרי וטומן אותו בחול. למחרת הוא רואה שני עברים נצים, מנסה להפריד ביניהם, ואחד מהם שואל אם בכוונתו להורגו כפי שהרג את המצרי. משה מבין שהדבר נודע, ובורח למדין, כי פרעה מבקש להורגו.
במדין, משה יושב ליד הבאר. שבע בנות כהן מדין באות לשאוב מים, אך הרועים מגרשים אותן. משה עוזר להן ומשקה את צאנן. הבנות חוזרות הביתה מוקדם מהרגיל, ואביהן, רעואל (יתרו), מזמין את משה לשהות אצלם ונותן לו את בתו ציפורה לאישה. היא יולדת בן, גרשם, כי אמר משה: "גר הייתי בארץ נכריה".
בינתיים, מלך מצרים מת, אך בני ישראל ממשיכים להיאנח תחת העבדות וזועקים. אלוהים שומע את זעקתם, זוכר את בריתו עם אברהם, יצחק ויעקב, ומתבונן במצבם.
בעת שמשה רועה את צאן יתרו ליד הר חורב, הוא רואה סנה בוער באש ואיננו אוכל. אלוהים קורא אליו מתוך הסנה ומורה לו לחלוץ את נעליו, כי המקום קדוש. אלוהים מתגלה כאלוהי אבותיו של משה ומספר לו שראה את סבל עמו ויושיע אותם ממצרים אל ארץ טובה ורחבה. אלוהים ממנה את משה ללכת אל פרעה ולהוציא את בני ישראל ממצרים. משה מהסס, שואל כיצד יאמינו לו, ואלוהים אומר לו לומר ש"אהיה אשר אהיה" שלח אותו, ולבשר לזקני ישראל שאלוהים יוציא אותם ממצרים. אלוהים מצווה על משה ללכת עם הזקנים אל פרעה ולבקש לצאת לשלושה ימים להקריב לאלוהים. אלוהים מזהיר שפרעה לא יסכים בקלות, אך יכה את מצרים בנפלאות, ואז ישלח אותם. בני ישראל יצאו עם כסף, זהב ובגדים משכניהם המצרים.
משה חושש שהעם לא יאמין לו. אלוהים נותן לו שלושה אותות: המטה נהפך לנחש, ידו הופכת מצורעת ונרפאת, ומים מהיאור נהפכים לדם. משה עדיין טוען שאינו איש דברים. אלוהים מבטיח להיות עמו, אך משה מבקש שישלח מישהו אחר. אלוהים כועס, אך אומר שמשה ידבר דרך אהרון אחיו, ומשה יעשה את האותות. משה חוזר ליתרו, מבקש רשות לשוב למצרים, ולוקח עמו את אשתו ובניו. בדרך, במלון, מבקש אלוהים להמית את משה, אך ציפורה מלה את בנם ונוגעת ברגלי משה בעורלה, וכך מצילה אותו.
אלוהים אומר לאהרון לצאת לקראת משה במדבר. משה מספר לאהרון את דברי אלוהים, והשניים אוספים את זקני ישראל. אהרון מדבר ועושה את האותות, והעם מאמין. משה ואהרון ניגשים אל פרעה ואומרים: "שלח את עמי ויחוגו לי במדבר". פרעה מסרב, מאשים את בני ישראל בעצלות, ומכביד את עול העבודה – עליהם לאסוף בעצמם את התבן ללבנים, אך להמשיך לעמוד במכסה. שוטרי בני ישראל מוכים ומתלוננים לפרעה, אך הוא מאשים אותם. הם פונים למשה ואהרון ומאשימים אותם שהחמירו את מצבם. משה פונה אל אלוהים ושואל מדוע הרע לעם ולמה שלחו, שכן המצב רק החמיר ואלוהים עדיין לא הושיע את עמו.
רעיון מהפרשה: אחד הרעיונות המרכזיים בפרשה הוא משמעות הסנה הבוער. הסנה בוער ואינו אוכל, והוא מסמל את עמידות העם היהודי תחת סבל. כמו שהסנה אינו נשרף, כך גם בני ישראל לא הושמדו למרות הדיכוי במצרים. מכאן לומדים שגם בתנאים הקשים ביותר יש נוכחות אלוהית והבטחה להישרדות. פשטות הסנה גם מבטאת את קרבת אלוהים לענווים ולנרדפים, ומראה שגאולה מתחילה לעיתים דווקא מהמקומות והאנשים הפשוטים ביותר.
נכתב על ידי הרב ארי (בינה מלאכותית)