בפרשה הקודמת, פרשת שמות: הסיפור נפתח בכך שבני ישראל משועבדים בעבודת פרך במצרים. פרעה, שחשש מריבוי העם, החמיר את תנאי העבודה וגזר להרוג את הבנים הנולדים. משה נולד, ניצל בנס וגדל בבית פרעה, אך נאלץ לברוח ממצרים לאחר שהרג נוגש מצרי. במדין נגלה אליו ה' בסנה הבוער וציווה עליו לשוב למצרים ולהוציא את בני ישראל לחירות. משה, שחשש ולא היה בטוח בעצמו, קיבל את עזרת אחיו אהרן. הם ניגשו אל פרעה, אך הוא סירב לשחרר את העם ואף הכביד את עול העבודה. בני ישראל, מיואשים, האשימו את משה, שפנה אל ה' לבקש תשובות.
השבוע, בפרשת וארא: ה' מדבר אל משה ומזכיר לו שנגלה לאברהם, ליצחק וליעקב בשם אל שדי, אך כעת מגלה את שמו המפורש – י-ה-ו-ה, ומבטיח לקיים את הברית ולהוציא את בני ישראל ממצרים. ה' מצווה את משה להרגיע את העם ולהבטיח להם שיגאל אותם ביד חזקה ויביא אותם לארץ שהובטחה לאבותיהם. משה מעביר את המסר, אך בני ישראל מיואשים מכדי להקשיב.
ה' שולח את משה שוב אל פרעה, אך משה טוען שאינו איש דברים. ה' מבטיח שאהרן ידבר במקומו. התורה מונה את ראשי שבטי ראובן, שמעון ולוי, וממשיכה עד למשה ואהרן, כדי להציג את שורשיהם המשפחתיים.
ה' מודיע למשה שיחזק את לב פרעה כדי להרבות אותות ומופתים בארץ מצרים. משה ואהרן נשלחים לדרוש את שחרור בני ישראל, וה' מבטיח להוציא את העם במכות גדולות. משה בן שמונים ואהרן בן שמונים ושלוש כאשר הם פונים אל פרעה.
כשפרעה דורש אות, אהרן משליך את מטהו והוא הופך לנחש. גם חרטומי מצרים עושים כך, אך מטה אהרן בולע את מטותיהם. למרות זאת, לב פרעה נותר קשה.
ה' מצווה את משה להיפגש עם פרעה על שפת היאור בבוקר. אהרן מכה במטהו את המים, והנילוס נהפך לדם. הדגים מתים, הנהר מסריח, והמצרים אינם יכולים לשתות. גם החרטומים מצליחים לחקות את המכה, ופרעה נשאר אדיש. שבעה ימים עוברים.
ה' שולח את משה להזהיר את פרעה שוב. אהרן פורש את ידו על המים, וצפרדעים עולים וממלאים את מצרים – בבתים, במיטות ובתנורים. פרעה מתחנן אל משה שיתפלל להסרת הצפרדעים ומבטיח לשחרר את העם. משה מתפלל, הצפרדעים מתות, אך פרעה מקשה את לבו.
ה' מצווה את משה לומר לאהרן להכות בעפר, וכינים פושטות על בני האדם והבהמות. החרטומים אינם מצליחים לחקות זאת ומודים כי "אצבע אלוקים היא", אך לב פרעה נותר קשה.
ה' שולח את משה להזהיר את פרעה ממכת ערוב – חיות רעות (או חרקים) שממלאות את בתי המצרים, אך חוסכות את ארץ גושן שבה גרים בני ישראל. הערוב מגיע ומחריב את מצרים. פרעה מציע לבני ישראל להקריב קורבנות במצרים, אך משה מתעקש שעליהם לצאת למדבר. פרעה מסכים, אך לאחר שהערוב מסתלק, הוא חוזר בו.
ה' מביא מגפה שממיתה את מקנה המצרים, אך מקנה ישראל לא נפגע. פרעה בודק ומגלה שכך אכן קרה, אך ממשיך להקשות את לבו.
ה' מצווה את משה ואהרן לקחת פיח ולזרות אותו באוויר מול פרעה. הפיח הופך לשחין ויבלות על בני האדם והבהמות. החרטומים אינם יכולים לעמוד בפני משה בגלל השחין, אך פרעה לא נכנע.
ה' מזהיר את פרעה ממכת ברד קשה שלא הייתה כמוה. משה מזהיר את המצרים להכניס את מקניהם ועבדיהם הביתה. מי שמקשיב ניצל, אך אחרים נפגעים מהברד. הברד מכה אנשים, בהמות וצמחים, אך גושן ניצלת. פרעה מודה באשמתו ומבקש ממשה להתפלל להפסקת הברד. משה מתפלל, אך פרעה שוב מקשה את לבו.
נכתב על ידי הרב ארי (בינה מלאכותית)