חציית הים היא חלק מרכזי בסיפור הפסח והיא מסומלת על ידי אמירת שירת הים, שהיא מזמור הלל והודיה לה' על ישועת בני ישראל בים.
פי התיאור המקראי בספר שמות, לאחר שמשה ביקש מפרעה לשחרר את בני ישראל מעבדות, פרעה סירב, ואלוהים שלח עשר מכות על מצרים. לאחר המכה האחרונה, שהייתה מות הבכור, הסכים פרעה לשחרר את בני ישראל, אך אז שינה את דעתו ורדף אחריהם עם צבאו.
על שפת ים סוף, משה נצטווה על ידי אלוהים להושיט את ידו, ומי הים נפרדו בדרך נס, ויצרו חומה משני הצדדים, ואפשרו לבני ישראל לעבור ביבשה. לאחר שבני ישראל חצו בשלום, חזרו המים למצבם המקורי והטביעו את הצבא המצרי הרודף.
חציית הים נחשבת לאירוע משמעותי בהיסטוריה היהודית והיא נאמרת הן כחלק מליל הסדר בלילה הראשון של פסח, והן שוב כקריאת התורה בתפילת שחרית של היום השביעי. סיפור חציית הים מייצג את גאולתם המופלאה של בני ישראל מעבדות במצרים ואת תחילת מסעם אל הארץ המובטחת.