מדרשמילוןוַיְמָאֲנ֣וּ לְהַקְשִׁ֔יב וַיִּתְּנ֥וּ כָתֵ֖ף סֹרָ֑רֶת וְאָזְנֵיהֶ֖ם הִכְבִּ֥ידוּ מִשְּׁמֽוֹעַ׃קראו פירושי על זכריה ז:יא, פירוש פסוק אחר פסוק.פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא