יחזקאל ט:יא קבלה

וְהִנֵּ֞ה הָאִ֣ישׁ ׀ לְבֻ֣שׁ הַבַּדִּ֗ים אֲשֶׁ֤ר הַקֶּ֙סֶת֙ בְּמָתְנָ֔יו מֵשִׁ֥יב דָּבָ֖ר לֵאמֹ֑ר עָשִׂ֕יתִי כאשר [כְּכֹ֖ל] [אֲשֶׁ֥ר] צִוִּיתָֽנִי׃ (ס)